יום שלישי, 26 בפברואר 2013

הי, לאחרונה אני נמצאת בדילמה:
עוד ממתי שהייתי קטנה, בגן, ציירתי, הרבה ילדים וגם הגננות אמרו לי שאני מציירת יפה.
מאז אני מציירת כבר הרבה שנים, גם עכשיו, הייתי פעמיים בחוג ציור.
אמרו לי תמיד שאהיה ציירת ואני רציתי להיות כזאת.
עכשיו אתם בטח שואלים: "אז מה הדילמה פה?"
-אני אסביר:
אולי מהגן אני מציירת אבל מגיל 8-9 (לא זוכרת בדיוק..) אני כותבת שירים.
לאחרונה אני כותבת הרבה יותר מאשר מציירת.
לא יודעת למה בדיוק.
כנראה בגלל מה שכתוב פה, כתבתי אתמול שיר על זה, והנה הוא. (מקווה שהוא בסדר...):

·         אם יש כאן מילים שחוזרות פעמיים זה אך ורק בגלל המנגינה שחיברתי לשיר.

 

 
דף חלק ריק לבן, ננטש. ואני כבר יודעת, מתדרדרת.

את תחום הציור כבר עוזבת,

נהיית קשורה יותר ויותר לכתיבה.

מנסה, כבר לא מתאמצת,

מוחקת, ועוברת לכתיבה,

בשבילי היא הרבה יותר קלה.

פעם, כן פעם אמרו שאהיה ציירת,

גם אני כך חשבתי, מה קרה לי?

תגידו, בגילי זה נורמלי?

אולי קצת התבגרתי?

אולי, כבר נמאס לי לצייר?

לא יודעת,

אבל אי-שם את הכתיבה שומעת...

שנים, על גבי שנים ציירתי במחברות,

כשיושבות, כשיושבות מסביבי, יושבות מסביבי חברות.

ועכשיו, לא פתאום-

מוחקת ועוברת לכתיבה.

האם בשבילי היא הרבה יותר קלה?

כבר לא יודעת,

את מנגינות ליבי שומעת.

מתיישבת, בוהה בדף ריק לבן,

תו קטן, מצויר שם.

©לצופיה קורמן.

 

2 comments:

  1. שלום לך! את כותבת מקסים! אמרת לי להיכנס, ונכנסתי (כן כן, אני היא the writer מ 'סיפורים דיבורים'...) אהבתי את השיר, הוא יפה ואחר.
    תעשי רק מה שאת אוהבת!!
    לדעתי את לא צריכה לדאוג בנוגע לציור. יש עונות בחיים שדבר אחד מתאים יותר מהאחר. תזכרי שאפשר לבטא דברים גם דרך ציור וגם דרך שירה- תבחני מה את מרגישה ואיך זה מתבטא יפה יותר (אפשר לצייר רגשות).
    אני =)

    השבמחק